#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה מקרה נחלקו רבי ורבנן אם דבר שאיסורו משום שבות גזרו עליו בין השמשות ?	בנתן עירובו באילן למעלה מג' טפחים דאסור ליטלו, אם עירובו עירוב.	<br/>עירובין דף לג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הא דאמרו דהנותן עירובו באילן למעלה מי' טפחים ל&quot;מ, ונתן בכלכלה מהני, איירי באית ביה ד' או לית ביה, ומה החילוק אם יש כלכלה או אין ? - 2	"לרבינא אילן איירי כשיש בו בפנ""ע ד""ט, וכלכלה איירי כשאין באילן לבד, והכלכלה משלימה לד""ט, וס""ל לרבי כר""י דבעינן הנחה ע""ג מקום ד', וכר""מ דחוקקים להשלים. ומ""מ כיון שאין בתחתיתו ד' טפחים אינו רה""י.<p></p><p dir=""rtl"">ר' ירמיה אמר דשניהם כשיש ד""ט, וכלכלה שאני דיכול לנטותה וליתנה תוך י'.</p>"	<br/>עירובין דף לג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עירוב צריך להיות מונח ע&quot;ג מקום ד&quot;ט או לא ?	לר' יהודה כשהוא גבוה י' טפחים צריך, כשאינו גבוה א&quot;צ.	<br/>עירובין דף לג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למ&quot;ד דאילן וכלכלה מצטרפים יחד לד', מ&quot;ט ל&quot;ח רה&quot;י לאסור ליטול מן הכלכלה, ואי אתיא כריב&quot;י דנתן טרסקל ע&quot;ג קנה חשיב רה&quot;י ?	"משום דאין למטה שיעור ד""ט.<p></p><p dir=""rtl"">וא""ש כריב""י, דהתם הדרן מחיצתא ושייך למימר גוד אחית, והכא לא.</p>"	<br/>עירובין דף לג		
